גלית הן 1 בספטמבר 1985 - 13 בדצמבר 1997

קורות חיים
גלית נולדה ב-1 בספטמבר 1985, הצעירה בין חמשת ילדיהם של ג'ודי ונחמיה.
אהובה על כולם היתה ומשיבה אהבה לכל.
מוקדם מאוד למדה לדבר עברית ואנגלית ונודעה כילדה המתעניינת בכל ויודעת המון.
נפלאה ומופלאה היתה אהבתה לבני האדם ובמיוחד לאלה הזקוקים לעזרה ותמיכה, לילד נכשל, לעולה החדש בצעדיו הראשונים בארץ, לבודד ולתשוש. רק לאחר מותה התגלו לנו מנהגיה הנסתרים לעזור לקשישים, לעשב גינותיהם, לשאת את סליהם, לבקרם בבדידותם ולנחמם בעצבונם.
ילדה חכמה היתה גלית, תלמידה מעולה, מקורית ויצירתית. מגיל צעיר הצטרפה ללימודי העשרה בבית הספר לילדים מחוננים. שם נחשפה לחברה חדשה, שונה ומגוונת. במיוחד התרכזה שם בלימודי אומנות וסוציו-דרמה.
חיוך טוב היה נסוך על פניה תמיד וחוש ההומור המיוחד שלה היה מוכר לכל אוהביה.
במשך שנים נהגה גלית לחרוז חרוזים למסיבות ואירועים, אך רק בבוקר לאחר התאונה הופתענו למצוא, מוסתרת מתחת למזרון, כרוכה בכריכה פרחונית, חוברת המכילה עשרות שירים שכתבה גלית בשנתה האחרונה, שירים יפים, חכמים ונוגעים ללב, שירים המכילים את מחשבותיה, תקוותיה וראייתה הרגישה והבוחנת של גלית הילדה על סף ההתבגרות. שירים אלה הם עבורנו מתנתה האחרונה לכולנו.
במוצאי שבת י"ד בכסלו 13.12.97 נהרגה גלית עם דודתה האהובה רחלי בתאונת דרכים בדרכן לקיבוץ מחניים.

שירים
"
היום ה -6.10.96 אני מתחילה את היומן בלי לדעת למה. (אולי נראה לי שיהיה נחמד לפתוח אותו כשאהיה בת 16 ולראות כמה סתומה הייתי אז). טוב, לא משנה, העיקר הוא שאני מקווה שאצליח להתמיד ולכתוב בו. אשתדל לכתוב כל יום אבל לא בטוח שאצליח. טוב, היום רק אספר על עצמי. טוב, אני גלית, אני בת 11 וחודש, מטר וחצי וקצת שוקלת (בערך – מידע סודי), שיער שחור (שנשרף ועכשיו כמעט בלונדיני) עיניים שחורות-חומות, נעליים מידה 40, יש לי נקודת חן באמצע הפנים, יש לי הרבה חברות ואני מתלבטת מי יותר טובה והן: לירון (ממרחביה), ענבל, יעל ו. ורחלי (לוי מבית שאן).
אני רוצה להיות ארכיטקטית (תכנון בתים).
היום אני נוסעת לאסתר פרת לאיזה תחרות שירה, אולי אישן שם, בכל מקרה אקח את היומן.
החלטתי שלא אהיה כמו ילדות קטנות שכותבות ליומן ומבקשות את עצתו כי זה די מטומטם וגם לא אתיחס ליומן בתור ישות.
גלית